המענק של משרד האוצר להחזרת עובדים אחרי הקורונה

יש דעות רבות לגבי המענק שהכריזו עליו באוצר לגבי החזרת עובדים מחופשה ללא תשלום אחרי הקורונה. יש כאלו שרואים בגישה הזו את הדרך המהירה ביותר להחזרת עובדים לעבודה במשק. לפחות עובדים שהשתכרו מעל לשלושת אלפים שלוש מאות שקלים בחודש. אך יש גם לא מעט בעיות איתה – קודם כל חברות שהחזירו כבר עובדים במאי יזכו למענק מופחת מה שיגרום למעסיקים בעתיד לא למהר ולהחזיר עובדים לעבודה. נקודה נוספת היא שהגישה הזו מסייעת במיוחד לרשתות גדולות עם המון עובדים בשכר נמוך יחסית ולא לעסקים שמעסיקים מספר מצומצם של עובדים, גם אם בעלות שכר גבוהה יותר. אך גם לחברות עם עובדים רבים בשכר יפה שגם חוזרות להעסיק כפי שרואים במודעות דרושים צומת ספרים או דרושים אלקטרה וחברות מוצלחות אחרות. כמובן שבעסקים קטנים שבהם פרט לבעלים יש עובד אחד או שניים, התמריץ פחות משמעותי.
צריך להבין שמדובר באירוע שאין לו כמעט תקדים. המצב בשוק העבודה אחרי הקורונה מאופיין בחוסר ודאות גבוהה, אי אמון ולא מעט כעס. אנחנו רואים שעסקים וגם עובדים מעוניינים לחזור כמה שיותר מהר לעבודה ולמלא משרות דרושים שונות. כמו בכל משבר גם הפעם התגלו והחריפו כשלים ובעיות שהחלו להופיע כבר בשנת 2019. למעשה בינואר 2020 השיק שירות התעסוקה פיילוט לדורשי אבטלה כדי לנסות להחזירם בהקדם לשוק העבודה. כאמור תוכנית זו קיבלה שינוי משמעותי עם החלטת האוצר אך כמה מעקרונותיה עדיין בתוקף. מעבר לחזרה המיידית לעבודה שמטופלת מול המעסיקים ומול דורשי האבטלה חשוב לנסות לצמצם את הפגיעה ארוכת הטווח, במיוחד אם אנו נכנס לגל שני  של המחלה בעתיד הקרוב. מי שיחזור לעבודה בשלב הראשון יהיו העובדים החזקים יותר וכמו תמיד החלשים יותר יהיו אלו שייפגעו יותר ויחזרו באופן איטי יותר.

יש קושי גדול בהקצאת הכספים ביין עידוד חזרה לעבודה לבין תמיכה ראשונית או קבועה בדורשי אבטלה שחלקם יישארו מובטלים. למרות ששוק העבודה הישראלי מאופיין באחוז אבטלה נמוך, ברור לחלוטין כי העובדים והמשרות החזקות במשק הן אלו שמושכות את השוק קדימה ולכן נדרש גם תמרון בין תמיכה והחזרה לעבודה של משרות חזקות מתוך תקווה כי הם ימשכו את הכלכלה כולה לאיזון לבין הטיפול בחלקים החלשים יותר.

מכסיקו

לפני זמן מה, התנהל במונטריי שבמקסיקו הכנס הקבלי העולמי של תנועת ״בני ברוך״. הכנס התקיים במשך שלושה ימים, ולאחר מכן הוא עבר לניו-ג׳רזי שבארצות הברית. אני מאמין שמשתתפי הכנס התקרבו לגילוי העולם האמיתי, שבו אנחנו קיימים. האירוע היה פתוח לצפייה לכולם והספרים שנמכרו בו מצויים בכל חנות ספרים

החשיבות של ההשתתפות הפיזית בכנס ולא בהשתתפות מרחוק, וירטואלית, הינה מכריעה וחשובה מאין כמותה, בחכמה מוסבר על חיבור ואיחוד הנוצרים בסביבה פיזית והמכריעים לטובה. לדוגמא, מקובלים נוהגים לסעוד יחד, ללמוד יחד, לשיר יחד ועוד דוגמאות. אז אם יוצא לך ואתה במקרה במקסיקו או ארה"ב  בימים אלו, כדאי לך לבוא, ואל תישאר וירטואלי. ‏על פי הקבלה: ״ואהבת לרעך כמוך״ זהו הכלל המרכזי של הטבע. 

מהותו: אנחנו רוצים להתאחד כולנו ביחד בנשמה אחת, ביחס אחד זה כלפי זה, להרגיש שאנחנו גוף אחד. ובכך אנו הולכים להפוך לאנושות רוחנית, עולים לדרגה רוחנית. אז אם אתה מחפש אחר ערך שיניב לך תוצאות טובות בכלכלה, בריאות, יחסים בעבודה, זוגיות… למעשה כל דבר ודבר שתרצה ותחפוץ, דע, כי דרך יישום כלל זה, תשיגו בחיבור.

 דוד בן גוריון אמר: ״׳ואהבת לרעך כמוך׳ הוא הצו העליון של היהדות. מדינת ישראל תהיה ראויה לשמה, רק אם משטרה החברתי והמשקי, המדיני והמשפטי, יהיה מיוסד על שלוש מילים נצחיות אלה״ (מתוך: ׳חזון ודרך׳, א). למעשה, דוד בן גוריון היה מנהיג משכמו ומעלה, בעל חזון ומעוף ניהוגי. ידוע שהיה נפגש עם המקובל בעל הסולם ויחד איתו היו דנים בעניינים הקשורים לעם ולחכמת הקבלה.

בן גוריון בשלב מסויים הבחין כי לא יתנו לו החברים הפוליטיים דאז לפעול ולהשיג את חלון ההזדמנויות בפיתחה של הקמת מדינה צעירה וחדשה, ואז פנה לנגב, שם השתקע, ועזב מנהיגות העם. ‏ בישראל נערך לא מזמן  האירוויזיון. האם הדבר שינה את היחס כלפינו מצד העולם?

– לעולם לא.

– אם כך, מה עלינו לעשות כלפי יתר האומות?

– אנחנו חייבים לספק להן עתיד טוב יותר ולהראות להן שאנו קיימים לטובת האנושות.

למעשה, גם המצאת הוויז, המצאת המדפסת התלת מימדית המדפיסה לב אדם, המצאות בענייני תרופות, בריאות, ביטחון, כלכלה, חקלאות, טכנולוגיה, חלל, המצאות תקשורת וזכייה בפרסי נובל  ומה לא, לא יספקו אותם, לא יגרמו להעריך אותנו.

בני העולם כולו מציגים דרישה מישראל, אפילו אם לא אומרים אותה פיזית, הם רוצים מאתנו את האור, שנעביר להם אותו בצורה פנימית דרך החיבור בינינו. הם רוצים לקבל שיטה לחיבור, מאתנו, המוסברת בחכמת הקבלה. ועד שלא יקבלו, ישנאו והאנטישמיות תעלה יותר ויותר ותפרח!