גירץ, בין תיאור גדוש לתיאור מחוק

התיאור האתנוגרפי- אינו תצפית גרידה אלא חילוץ המשמעויות. מפוי של התנהגויות ופיענוח שלהם, ההבנה מה הפרוש שהנחקרים נותנים לכל התנהגות. הבנת קודים וצפנים של התנהגות בקבוצה הנחקרת.

איך עושים זאת? לא רק באמצעות התבוננות: שיגרה אוטומטית של איסוף הנתונים- הנתונים כריבוי של קודים, ריבוי של מבנים המכילים משמעויות. המבנים מגובבים זה על זה, הם בעת ובעונה גם מוזרים (מלשון זר) וגם על החוקר לנסות להבין אותם. ראיון אינפורמנטים + תצפית על טקסים- פעולות חברתיות קבועות- הטקסים מגדירים גבולות של המציאות וגם מתמצתים ומרכזים קודים חברתיים. ברור מונחי שיערות, ברור מושגים המגדירים קניין, מפקד משקי בית (בחקר אוכלוסייה), ברור היררכיות של כוח וסמכות ולכתוב יומן

גירץ מציע למעשה לשקוע אל תוך התרבות הנחקרת לפתח אמפטיה ואהדה כלפי העולם הנחקר ומנגד ליצור ריחוק והזרה כדי לפתח הסתכלות חוקרת ובקורתית. התפיסה חברה- סובייקט כיום: תפיסה של עיצוב הדדי והשפעה הדדית. מבנים חברתיים נחשבים לאובייקטיבים יותר ואילו הפרט הוא כמובן סובייקטיבי

התיאור הגדוש צומח מתוך ההקשר האמפירי ומעצב את התנועה של המחקר הפרשני, נקודת המוצא היא הקונקרטי- הממצאים בשטח- ועולה אל הכללה ותיאוריה. בבתי הספר- הקונקרטי ישתנה מאוד בגלל הטכנולוגיה, אבל האם המשמעות של הלמידה תשתנה? משמעות שנותנים המורים התלמידים והחברה ללמידה תשתנה אבל האם מהות הלמידה אכן משתנה? מה הנחקרים עושים זו רמה אחת? מה המשמעות שהם נותנים למה שהם עושים? מה המשמעות שהחוקר מחלץ?

מה עושים? רישום ותיעוד נתונים + יומן שדה- כל הזמן לתאר מה עושים ובמקביל מה חושבים + להיות נוכח באירועים, טקסים ויומיום. האתנוגרפיה נותנת מקום רב לפרקטיקת הכתיבה, כל הזמן לתאר מה רואים ומה חושבים, התיאור הוא חלק מהניתוח. צריך תיאורים עשירים בפרטים. לחלץ את נקודת מבטו של היליד- להבין את המשמעות שהילידים מקנים לפעולה שלהם, מה זה אומר להם? לעומת מה זה אומר לנו? יש צורך להוסיף לכך רמה של הסבר וניתוח, ההסבר יעשה במונחים תיאורטיים. התיאור הגדוש מורכב מכתיבה, פרשנות וניתוח.

שני מונחים הלקוחים מעולם הבלשנות: Etic- המושגים של החוקר המתבססים על המבט הילידי על ה emic, Emic – ההסבר של הילדים, איך הם מסבירים את תרבותם, או מעשיהם. העולם החברתי אליו הם שייכים, באופן שהם מתארים אותו. למשל המונח "למידה משמעותית" שנחשב לסיסמה ואף נלעג מחוץ לבית הספר אבל בתוך בית הספר יש לו תוכן והוא מגדיר דרכי עבודה. למשל לבדוק מה עושים מורים ומנהלים בתפר הזה מצד אחד הם עובדים עם המושג הזה אבל מחוץ לעבודתם הם יודעים שזה מושג שנחשב לנלעג. ולמשל לבדוק מדוע הפער במונחים ובערכיות שמייחסים להם בין החוץ לפנים (ביהס). הילידים מייצרים פרשנויות אבל באופן אוטומטי ולא מודע.