המענק של משרד האוצר להחזרת עובדים אחרי הקורונה

יש דעות רבות לגבי המענק שהכריזו עליו באוצר לגבי החזרת עובדים מחופשה ללא תשלום אחרי הקורונה. יש כאלו שרואים בגישה הזו את הדרך המהירה ביותר להחזרת עובדים לעבודה במשק. לפחות עובדים שהשתכרו מעל לשלושת אלפים שלוש מאות שקלים בחודש. אך יש גם לא מעט בעיות איתה – קודם כל חברות שהחזירו כבר עובדים במאי יזכו למענק מופחת מה שיגרום למעסיקים בעתיד לא למהר ולהחזיר עובדים לעבודה. נקודה נוספת היא שהגישה הזו מסייעת במיוחד לרשתות גדולות עם המון עובדים בשכר נמוך יחסית ולא לעסקים שמעסיקים מספר מצומצם של עובדים, גם אם בעלות שכר גבוהה יותר. אך גם לחברות עם עובדים רבים בשכר יפה שגם חוזרות להעסיק כפי שרואים במודעות דרושים צומת ספרים או דרושים אלקטרה וחברות מוצלחות אחרות. כמובן שבעסקים קטנים שבהם פרט לבעלים יש עובד אחד או שניים, התמריץ פחות משמעותי.
צריך להבין שמדובר באירוע שאין לו כמעט תקדים. המצב בשוק העבודה אחרי הקורונה מאופיין בחוסר ודאות גבוהה, אי אמון ולא מעט כעס. אנחנו רואים שעסקים וגם עובדים מעוניינים לחזור כמה שיותר מהר לעבודה ולמלא משרות דרושים שונות. כמו בכל משבר גם הפעם התגלו והחריפו כשלים ובעיות שהחלו להופיע כבר בשנת 2019. למעשה בינואר 2020 השיק שירות התעסוקה פיילוט לדורשי אבטלה כדי לנסות להחזירם בהקדם לשוק העבודה. כאמור תוכנית זו קיבלה שינוי משמעותי עם החלטת האוצר אך כמה מעקרונותיה עדיין בתוקף. מעבר לחזרה המיידית לעבודה שמטופלת מול המעסיקים ומול דורשי האבטלה חשוב לנסות לצמצם את הפגיעה ארוכת הטווח, במיוחד אם אנו נכנס לגל שני  של המחלה בעתיד הקרוב. מי שיחזור לעבודה בשלב הראשון יהיו העובדים החזקים יותר וכמו תמיד החלשים יותר יהיו אלו שייפגעו יותר ויחזרו באופן איטי יותר.

יש קושי גדול בהקצאת הכספים ביין עידוד חזרה לעבודה לבין תמיכה ראשונית או קבועה בדורשי אבטלה שחלקם יישארו מובטלים. למרות ששוק העבודה הישראלי מאופיין באחוז אבטלה נמוך, ברור לחלוטין כי העובדים והמשרות החזקות במשק הן אלו שמושכות את השוק קדימה ולכן נדרש גם תמרון בין תמיכה והחזרה לעבודה של משרות חזקות מתוך תקווה כי הם ימשכו את הכלכלה כולה לאיזון לבין הטיפול בחלקים החלשים יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *